תביעת משמורת ילדים מהי?

הליך גירושין מתאפיין בדרך כלל בסכסוך בין ההורים לגבי הזכות למשמורת ילדים ולהסדרי ראייה של בן בת הזוג. בפועל, ההסדר החקיקתי בישראל מחלק את ההגדרה של משמורת ילדים לשניים:

1. משמורת ילדים משפטית (אפוטרופוסית) הזכות והחובה לדאוג לכל צרכים החינוכיים, בריאותיים וכיוצ"ב.
2. משמורת ילדים פיזית ( חזקה על הילד) הזכות לשכן את הקטין במגורים מסוימים.

כיצד בית המשפט קובע מי יקבל את משמרות הילדים?

בית המשפט יפסוק בדרך כלל על עיקרון ההסכמה בין בני הזוג לגבי משמורת הילדים. יחד עם זאת, יש לזכור כי גם הסכם זה אינו מחייב את בית המשפט, שיכול להחליט, כי הסכם משמורת ילדים עומד בסתירה עם עקרון טובת הילד.
בהיעדר הסכמה בין בני הזוג לגבי משמורת ילדים, יתחשב בית המשפט בטובת הילד לגבי זהות ההורה שיקבל לידיו את הזכות להעניק משמורת ילדים.
כאשר בית המשפט אינו מסוגל להחליט מי מבין ההורים יקבל משמורת הילדים, יישלחו ההורים למבחן מסוגלות הורית, הנערכים על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים, כדי לקבוע את יכולתם לקבל לידיהם משמורת ילדים.

ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה. 

משרדנו מכבד ומעניק שירות בהתאם לעדכון התעריף המינימאלי מטעם לשכת עורכי הדין.
עדכון זה מופיע באתר תחת "יעוץ משפטי" ותוכלו למצוא אותו גם באינטרנט בחיפוש מהיר.

מסוגלות הורית לגבי משמורת ילדים

מסוגלות הורית לגבי משמורת הילדים הנה היכולת של הורים לספק את צרכי ילדיהם. הכוונה לסיפוק צרכי בריאותם הגופנית והנפשית של הילדים. במסגרת בדיקת מסוגלות הורית נבחנים הפרמטרים הבאים: בגרותם הנפשית של ההורים, אחריותם, עבודתם, יחסם כלפי הילדים, יחס הילדים אליהם, היכולת של כל אחד מההורים לספק לילד סביבה תומכת רגשית, כלכלית וחברתית וכיוצ"ב.
הקושי המרכזי להחליט מי מההורים מתאים לקבל משמורת על הילדים מתעורר במקרים בהם נראה, על פניו, כי לשני ההורים קיימת מסוגלות הורית. במקרים אלו נדרש בית המשפט לבחור בחלופה הטובה ביותר לטובת משמורת.

משמורת הילדים – חזקת הגיל הרך

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית- 1962 קובע חזקה משפטית ושמה: חזקת הגיל הרך. החזקה טוענת כי בסכסוך על משמורת ילדים, כלומר אצל מי הילדים יהיו כשההורים מתגרשים: ילדים עד גיל 6, יהיו אצל האם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. במילים אחרות, האם תזכה באופן אוטומטי להיות ההורה המשמורן, גם אם האב עשוי להיות הורה משמורן מתאים יותר.
בשנים האחרונות, גישה זו נדחקת מעת לעת עקב מסקנות ועדת שניט, ועקב מחקרי אקדמיה שונים, אשר בית המשפט נוטה לאמץ בעזרת אדיבותו של עורך דין מצד מסוים. לכן, יש חשיבות רבה בבחירת עורך דין מומחה לתחום משמורת ילדים וחזקת הגיל הרך. עורך דין שכזה עשוי לעתים לעשות את ההבדל על מי תוטל משמורת.

מעמדו של הורה שלא זכה לקבל משמורת ילדים

גם הורה זה עדיין מוגדר כאפוטרופוס של הילד, ויש לו מעמד שווה בקבלת החלטות עקרוניות לגבי מלוי צרכיו השונים של הילד. כמובן, שההורה המשמורן, הוא זה שיקבל את ההחלטות היום- יומיות לגבי מילוי צרכיו של הילד.

משמורת ילדים משותפת

משמורת משותפת איננה מקובלת כל כך בפסיקת בתי המשפט בישראל. רק מקרים בודדים נפסקו עד כה בעניין, וקבעו משמורת משותפת. מקרים אלו הושגו באמצעות הסכם משמורת משותפת בין ההורים. זהו הסכם שיכול להתקיים רק כאשר בין ההורים יש תקשורת טובה, ובמידה ושניהם החליטו להמשיך לגור בסמוך אחד לשני.

מיעוט פסיקה

הסיבה למיעוט פסיקה שכזו הנה מחקרים הקובעים, כי משמורת משותפת גורמת לילד לאבד מרכז חיים, מאחר והוא נחצה בין שני בתים, ביניהם הוא מיטלטל עם חפציו באופן תמידי.
תביעת למשמורת הילדים הינן תביעות קריטיות להמשך גידולו של הילד, על כן מומלץ לפנות לעורך דין המנוסה בתחום משמורת ילדים מיד עם תחילת הליך הגירושין. פעלו כך, ותגדילו את הסיכוי שלכם לזכות באותה משמורת, בה אתם כל כך מעוניינים. 

עוד על החזקת ילדים על פי בתי הדין הרבניים