משיכת כספים מחשבון נפטר

משיכת כספים מחשבון בנק של נפטר

לאחר פטירתו של אדם, כספיו שנמצאים בחשבונות בנק לא יועברו לידיהם של מי מהצדדים עד שלא יקבע מי הם היורשים של הנפטר הוצאתו של צו ירושה יוכלו היורשים למשוך סכומי כסף נמוכים, בכפוף לאישורו של מנהל סניף הבנק. מרגע הודעת פטירה לבנק או למוסד הבנקאי כל חשבונותיו הופכים להיות מוקפאים . יחד עם זאת, חשוב שתדעו כי ישנם חשבונות אשר לנפטר יש שותף בחשבון אשר יכול לעשות פעולות בחשבון בתנאי שיש יפוי כח מתאים מצד הנפטר המאשר לשותף לפעול גם לאחר המוות.. חשוב לציין כי כיום הבנקים מאוד נוקשים בחלוקת הכספים ובדרך כלל דורשים שככל היורשים יגיעו יחד לקבל את הכספים ולא מאפשרים לאף יורש לקבל כספים גם אם יש צו ירושה מבלי שכל היורשים חתמו יחד איתו..

כספים שכבר נמשכו שלא כדין

יש להדגיש כי גם במקרים בהם כבר נמשכו כספי ירושה שלא כדין, ניתן בהחלט להשיבם או לתובעם ממי שנטל אותם. זאת דרך מספר אמצעים וצעדים שאעמיד לרשותכם, כדוגמת מעקב אחר הוצאת וכניסת כספים, ואיתור חשבונות נוספים של החשוד במעילה. מעל הכל, כדי שלא להחריף את המצב, אם עלה חשד למשיכת כספי ירושה שלא כחוק יש לפנות ישירות לייעוץ משפטי, ולא לנסות לפתור את הבעיה בין הקרובים. על פי ניסיוני, מהלכים שכאלו רק מחמירים את הבעיה, ואף גורמים למושך הכספים להסוות את מעשיו ביתר זהירות.

כאשר אדם נפטר, הוא מותיר מאחוריו כמעט תמיד סכומי כסף, אשר היורשים מעוניינים להוריש. הבעיה היא שבלא מעט מקרים, ההליך מוכיח עצמו כמורכב: לא כל אדם ממנה מוטבים, כך שעל פי חוק נדרשים היורשים הפוטנציאליים להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה. אלה כרוכים בעלויות משמעותיות, שעלולות לנגוס באחוז ניכר מהכספים, או אפילו לעלות עליהם (במקרה של סכומי משיכה קטנים).

התנאים של משיכת הכספים, בהמשך לכך, נוטים להיות נוקשים בכל קנה מידה. הכספים יועברו לצדדים רק כאשר ייקבע באופן מוחלט מיהם היורשים, עם או בלי צו ירושה. אפילו כאשר זהותם של היורשים ברורה, נדרשים הם להגיע יחדיו על מנת למשוך את הכספים, כאשר חתימת כל אחד מהם על המסמך היא בגדר חובה. היבט חשוב אחר הוא שהנושא מהווה לא פעם כר פורה למחלוקות משפטיות של ממש, דוגמת משיכה לא כדין של הכספים שכבר בוצעה על ידי מי מהצדדים.

המקרה הנפוץ של סכומים קטנים

חוזר הגמל 2014-2-3, שהופץ בשלהי 2014 על ידי משרד האוצר, מגדיר למעשה את חוקי המשחק בתחום. החוזר מתייחס לאפשרות משיכת הכספים מחשבונו של עמית שנפטר, וזאת בהינתן מספר תנאים: ראשית, לא קיימת בחשבונו הוראה למינוי מוטבים, המגדירה למעשה את הזכאים לכספים אלה. שנית, חלפו לפחות שלוש שנים ממועד פטירתו של העמיד. שלישית, ואולי מעל הכול, סכומי הכסף במועד הגשת הבקשה קטנים באופן יחסי ואינם עולים על 5,000 ש"ח. סכום זה עשוי להשתנות בכל שנה על פי שינויי המדד בתחילתה.

על מנת שמשיכת הכספים תתבצע, נדרשים המבקשים לעשות זאת לחתום על כתב שיפוי, אשר כולל הצהרה: על פיה, לפי הידוע להם הם היורשים, על פי דין, של העמית המנוח (מבחינה מעשית, בן או בת זוגו, הוריו או ילדיו). כתב השיפוי צריך לכלול בתוכו גם התחייבות לשיפוייה של החברה המנהלת במצבים בהם תחול עליה חובה לשלם לגורם אחר את הכספים או אחוז מסוים מהם. בנוסף, באחריותה של החברה המנהלת לבדוק, אל מול הרשם לענייני ירושה, כי לא הוצא צו ירושה או קיום צוואה לגבי עיזבונות האדם המנוח. שלבים מרכזיים אחרים הם מילוי טופס בקשת המשיכה, צירוף תעודת זהות של המבקשים וכן צירוף שיק מבוטל או אישור להנהלת חשבונות. 

יש להדגיש כי על פי הוראות החוק, משיכת כספים בדרך זו אפשרית רק במקרה של קופות גמל, ולא בהתייחס לקרנות פנסיה או לביטוחי מנהלים. 

להכיר ולהבין את המניעים שמאחורי המהלך – הודעת פטירה לבנק

עבור רוב האנשים מהווה המשפחה רשת ביטחון שמעניקה לנו תמיכה וסיוע. ואולם, הביטחון מתערער ונפגע קשות במקרים של משיכת כספים בלתי הוגנת מחשבון הנפטר. לדוגמא, ייתכן מצב בו היורש התחתן בשנית ובת זוגו החדשה מבקשת למנוע העברת כספים לילדיו מנישואיו הקודמים. לכן, היא מושכת כספים מחשבון הבנק המשותף, ומעבירה אותם לחשבון אחר בארץ או בחו"ל. עם כל הצער והכאב הכרוכים במקרים אלו, אני ממליץ שתפנו אליי כמה שיותר מהר. ברשותי מצויים הכלים והידע לזיהוי סיכוני משיכת כספים שלא כדין, ואוכל לכוון אתכם אל צעדי מניעה יעילים ומושכלים.