ירושה לקטין

מאחר שילדים קטינים אינם יכולים לנהל כספים ורכוש העוברים אליהם בירושה, מתעוררות לא פעם שאלות מורכבות הנוגעות להבטחת העיזבון. לדוגמא, האם גרוש ישתלט על חלקו של ילדו הקטין בעיזבון שהותיר הצד האחר? שאלות אלו ואחרות מטרידות אנשים המגיעים אליי לצורך ייעוץ וייצוג משפטי. על מנת להביאם אל הפתרונות המועילים ביותר אני מעמיד לרשותם את ניסיוני הרב בדיני ירושות ובעריכת צוואות.

מה אומר החוק

ראשית, כדי להבין את מורכבות הסוגיה יש לדעת מה אומר חוק הירושה הקיים בישראל. בהנחה שאדם לא הותיר אחריו צוואה, קובע החוק שהילדים הם יורשיו ושעליהם לחלק ביניהם את העיזבון שווה בשווה. יחד עם זאת, במידה שבן זוגו של הנפטר (שהיה נשוי לו או ידוע בציבור) עדיין בחיים, יורש הוא חצי מהעיזבון בעוד הילדים מתחלקים ביניהם בחצי הנותר. אם אחד או יותר מהיורשים הינם קטינים, מורה החוק כי יש למנות מנהל עיזבון הפועל בהתאם להוראות של בית המשפט, ולפי טובת הקטין. מנהל זה עשוי להיות אחד ההורים שהינו האפוטרופוס של הילד. מצד שני, במידה שקיימת צוואה ניתן לציין בה את שמו של האדם, בעל המקצוע או הגוף שינהל את העיזבון, ישמור על ערכו וידאג כי ייעשה בו שימוש לטובת הקטין עד שיגיע לגיל 18. כמו כן, בצוואה ניתן להוסיף סייגים שונים, כדוגמת העברת העיזבון מידי המנהל לקטין רק עם הגיעו לגיל אחר, כדוגמת 21 או 24 שנים מאחר שלדעת המוריש גיל 18 הינו צעיר מדי.

היכן צצות הבעיות?

לכאורה, חוקי מדינת ישראל מטפלים בצורה ברורה בנושאי ירושה וצוואה הקשורים גם בקטינים. הלכה למעשה, החיים מלאים במורכבויות ושינויים כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות:

• אדם שהתגרש מאשתו לפני מספר שנים הינו המשמורן של שני ילדים, שאחד מהם הוא קטין. מדובר באדם בעל נכסים רבים שבריאותו רופפת, ומטבע הדברים הוא סבור שלאחר מותו יעבור הבן הקטין למשמורת האם. בעיה מרכזית המטרידה את מנוחתו, היא אם לאחר מותו תוכל גרושתו להשתלט על החלק בירושה שהועבר לבנו הקטין, כלומר מחצית מהעיזבון, ולעשות בו ככל העולה על רוחה.
• שני הוריו של קטין מסוים התגרשו וענייני הרכוש ביניהם טרם הוסדרו סופית. באותה עת נפטר אביה של האם, ומצוואתו עולה כי נכדו הקטין יירש ביחד עם אימו סכום כסף בלתי מבוטל. כעת, האב שהינו אפוטרופוס של בנו, תוהה האם יוכל להיות מעורב בכספי העיזבון, באילו סכומים בדיוק מדובר, והאם גרושתו שהיא המשמורנית נהנית מעדיפות על פניו. מן הצד השני, לאור יחסיהם הקשים מעוניינת האם להרחיק את ידיו של האב מהכספים שקיבל בנו בצוואה.

הוצאת צו ירושה לקטין

מעבר לסוגיות שהובאו מעלה, חשוב לזכור כי הליך בקשת הוצאת צו הירושה שונה במידת מה כאשר היורש או היורשים הם קטינים. סעיף הכשרות המשפטית של היורשים הוא המרכזי שיש להתייחס אליו בטפסי הבקשה, כאשר הסימון הרלוונטי הוא "קטין", כמובן. על פי החוק בישראל אין כל מניעה שהקטינים ירשו את הכספים, כמובן, אם כי ניהול הכספים והרכוש לא יכול להתבצע על ידם מחמת גילם. את הניהול עתיד לקחת על עצמו האופטרופוס הטבעי שלהם, שיכול להיות ההורה השני, בעל פרוד או גורם אחר שנקבע לנכון.

דומה כי אין צורך להכביר מילים על כך שמצב הדברים הופך לפשוט יותר כאשר מנסחים מראש את מעמדם של הילדים, ביחס לנכסי האדם הנפטר, בצוואה. זו הסיבה בגינה מומלץ לכל אדם לחבר צוואה, המבטאת את האינטרסים הספציפיים שלו ביחס לקרובים לו. עריכת הצוואה חיונית במיוחד במקרה של משפחות חד הוריות, וכן כשבן או בת הזוג אינם ההורים הביולוגיים של אותם ילדים.

המקרה של הסתלקות קטין מירושה

הגיל של הקטין מהווה פרמטר גם בכל הנוגע לסוגיית ההסתלקות שלו מהירושה, כאשר המטרה של המוסדות הרשמיים היא להגן עליו ככל האפשר מביצוע החלטות שפוגעות בו. במצב הדברים הזה, לא מפתיע מדוע קטינים (כמו פסולי דין אחרים) לא יכולים להסתלק מירושה ללא קבלת אישור מבית המשפט. האישור ייעשה בעיקר כשהגורם המשפטי מעריך כי הסתלקות זו אינה פועלת לטובתו של הקטין: למשל, כשהוא לא מבין את הצרכים הספציפיים להם הוא זקוק.

ייעוץ ופתרונות

מטבע הדברים, מדובר בסוגיות מורכבות המערבות לא מעט חששות ואמוציות, ולכן הייעוץ המשפטי שאני נותן מבוסס על ראייה אובייקטיבית של התמונה השלמה. מכאן נוכל לגזור ולהתוות את הפתרונות הטובים ביותר בהתאם למקרה, כמו מינוי הנאמן הנכון, גמישות השימוש בעיזבון, התניית ייעוד הכספים למטרות מסוימות, ושיקול הדעת שיותר לנאמן. זאת, מתוך ראיית טובתו של הקטין היורש והבטחת כספו, תכנון כלכלי נכון לטווח הארוך, עמידה איתנה מול מהלכים של צדדים אחרים, ושאיפה לפתרון מחלוקות במידת האפשר.