תביעת פינוי מושכר? איך מבצעים

תיקון 2 לתקנות סדר הדין האזרחי לפינוי מושכר מקרקעין – משכירי הדירות בישראל משכירים את הנכס שלהם, ומאותו רגע נתונים לחסדי השוכרים. ישלמו? לא ישלמו? יתפנו? לא יתפנו? התיקון לחוק פינוי מושכר של מקרקעין בא לתקן את העיוות ולסייע למשכירים בעת תביעת פינוי מושכר.

פינוי מושכר על פי חוק המקרקעין – במה מדובר?

עד לאחרונה, אנשים אשר השכירו מקרקעין נאלצו לא פעם להתמודד עם מצב, שבו השוכרים סירבו לשלם את דמי השכירות או לפנות את אותו מקרקעין בתום תקופת השכירות. מצב זה נוצר בשל התקנות של חוק המקרקעין , אשר הגבילו מצב של בקשה לפינוי מקרקעין מושכר, אם השוכרים מסרבים להתפנות מהנכס, אלא רק בתום הליך משפטי ודרך ההוצאה לפועל. הליך זה היה מורכב ממספר שלבים – הגשת תביעה, דיונים, ומימוש פסק הדין – אשר גזלו זמן רב וגרמו לתהליך הפינוי כולו להימשך שנים. באופן האמור חוק המקרקעין גרם לעיכוב ארוך ביותר של תהליך פינוי מושכר, ועובדה זו פגעה בבעלי מקרקעין שונים במספר היבטים:

1. משכירי מקרקעין רבים תלויים בדמי השכירות על הנכס שלהם כמקור פרנסה, או שהם משתמשים בהם על מנת לשלם על הוצאות מחייתם. האיטיות הרבה של תהליך תביעת פינוי מושכר גרמה להם לקשיים כלכליים בתחום זה.
2. לעיתים קרובות, בעלי מקרקעין לא טורחים לשנות את רישום הבעלות על הנכס ברשות המקומית משמם לשם הדיירים השוכרים. כתוצאה מכך, כאשר שוכרים הפסיקו לשלם מיסים והוצאות נוספות יחד עם דמי השכירות על אותו מקרקעין , החובות נפלו על בעלי הנכס עצמם וגרמו לנזק כלכלי.
3. נוסף על כל זאת, התקנות של חוק המקרקעין מנעו מבעלי הנכס לעשות שימוש כלשהו בנכס שהוא רכושם הפרטי, והותירו אותם במצב של תסכול וחוסר אונים.

   ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה.

הכנסת תיקון 2 לתקנות סדר הדין האזרחי – סיוע למשכירים

עד שנת 2008 תביעות לפינוי מקרקעין מושכר היו תהליך יקר, מסובך וארוך, אשר פגע בעיקר בבעלי הנכס. בדצמבר 2008 הוכנס תיקון 2 לתקנות של סדר הדין האזרחי, שהעניק זכויות חדשות לבעלי מקרקעין, אשר עזרו לקצר את תהליך הפינוי של מקרקעין באופן משמעותי.
אם בעבר בעל הנכס היה חייב להגיש תביעה לפינוי, אשר הכילה גם את כל סוגי הסעד שמגיעים לו – דמי פיצויים על נזק, דמי שכירות וכו – כיום התיקון של חוק המקרקעין מאפשר להגיש תביעה נפרדת לפינוי המושכר מהנכס.

הליך תביעת פינוי מושכר

הליך התביעה לפינוי מושכר התקצר משמעותית בזכות התקנות החדשות – התביעה הכספית היא זו שהפכה את התהליך למסורבל כל כך, ובזכות התיקון החדש של חוק המקרקעין ניתנה לתובע האפשרות להפריד את התביעה הכספית מהתביעה לפינוי, ולנהל את שני ההליכים במקביל.

אך לא רק ההפרדה איפשרה לבעלי מקרקעין לדאוג לפינוי נכסיהם במהירות גדולה יותר, כי אם גם פרק הזמן החדש שנקבע לטיפול בתביעות לפינוי של מקרקעין מושכר. לוח הזמנים החדש לפינוי מקרקעין קובע, כי ההליך עצמו לא ייארך יותר מ-60 יום, אשר יחולקו באופן הבא ובסופם יינתן פסק דין:

1. כתב ההגנה של הנתבע יוגש לא יאוחר מאשר 30 יום לאחר הגשת התביעה.
2. הדיון בנושא התביעה ייקבע לתאריך בטווח של 30 יום מהתאריך האחרון להגשת כתב ההגנה.

בנוסף לכך, התיקון של חוק המקרקעין מונע מהנתבע את הזכות להגיש תביעת נגד, אשר עלולה להאריך את ההליך המשפטי.

צימצום נזקים

בדרך זו, תיקון 2 לתקנות סדר הדין הזרחי בנושא פינוי מושכר במקרקעין מאפשר למשכירי נכסים לצמצם נזקים על ידי פינוי מהיר של הדיירים מהנכס המושכר, כאשר אינם חייבים לוותר במקביל על זכויותיהם לסעד כספי.
עם זאת, חשוב לציין כי קיצור ההליכים המשפטיים לפינוי מקרקעין אינו גורם גם לקיצור הליכי הפינוי עצמו, אשר מתבצע דרך ההוצאה לפועל. גם היום כמקודם, החוק מחייב את בעל הנכס לשלוח אזהרה לדיירים אודות ההליכים שעומדים להתבצע נגדם, ורשאי לפנותם דרך ההוצאה לפועל רק בהתאם למועדים שייקבעו על ידיה