פתיחת תיק גירושין- המצב כיום

בני זוג המעוניינים להתגרש, צריכים לפתוח תיק גירושין בערכאה משפטית. בעקבות קיומן של שתי ערכאות משפטיות בישראל – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, נוצר לא פעם מעין מירוץ בין בני הזוג. כך, בן זוג אחד פותח תיק גירושין בבית הדין הרבני, בעוד האחר פותח אותו בבית המשפט לדיני משפחה.

המשמעות של פתיחת תיקי הגירושין במקומות שונים

כאשר בני הזוג פותחים תיקי גירושין במקומות שונים, הם משפיעים על ההליך המשפטי ומהלך הגירושין. חשוב להבין שלבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני קיימות סמכויות מקבילות בענייני סכסוכים בין בני זוג, וכל אחד מהם רשאי לפתוח תיק במקום הנוח לו. על כל פנים, חשוב להבין כי עניין התזמון הוא קריטי בפתיחת התיק. כי בסופו של דבר, מערכת המשפט תתייחס לערכאה המשפטית שאליה הוגשה התביעה הראשונה. כלומר, אם אחד מבני הזוג פנה לבית הדין הרבני ביום ראשון בבוקר, ואילו האחר הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה באותו היום אך מספר שעות מאוחר יותר, בית הדין הרבני יהיה מוסמך לטפל בתביעה.

משרד עו"ד דרור גלמן עוסק בתחום דיני המשפחה ומציע שירות מקצועי וליווי אישי בהליך של תביעת גירושין. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר עוד היום וליהנות מליווי משפטי מקצועי, יעיל ואנושי כאחד.

ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה. 

משרדנו מכבד ומעניק שירות בהתאם לעדכון התעריף המינימאלי מטעם לשכת עורכי הדין. 

עדכון זה מופיע באתר תחת "יעוץ משפטי" ותוכלו למצוא אותו גם באינטרנט בחיפוש מהיר.

לפעמים אין ברירה אלא להתגרש

לעתים בזוגיות מגיעים בני הזוג אל ההבנה כי אין מנוס אלא להתגרש, כשמבחינה השוואתית מדובר על לא מעט זוגות – המציאות מראה שאחוז הזוגות המתגרשים בישראל גבוה בקנה מידה מערבי, כאשר הנתונים מדברים על זוג אחד מבין כשלושה זוגות שיסיים את חייו המשותפים בשלב זה או אחר. כאשר החיים המשותפים אינם עוד בגדר אפשרות, מנסים לברר כיצד מגבשים הסכמי גירושין ומה האפשרויות הקיימות כדי להתגרש – ובכלל זה תביעת גירושין בבית המשפט או בית הדין הרבני.

רגע לפני התביעה: מגישים בקשה ליישוב סכסוך

בני זוג שהסתכסכו טרם הגשת תביעה  חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעה לפתיחת תיק גירושין. מטרת הבקשה היא לעזור לבני הזוג ליישב את הסכסוכים, למנוע דיונים משפטיים ולהשכין שלום למען רווחתם של ילדיהם המשותפים. מרגע הגשת בקשה ליישוב סכסוכים, חל איסור על בני הזוג להגיש תביעה, ובמשך התקופה נעזרים בני הזוג ביחידת סיוע ללא תשלום. רק לאחר שניסיונות הפיוס אינם צולחים, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוכים, רשאי להגיש תביעה נגד הצד השני בכל ערכאה משפטית שיבחר.

מי יכול להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

במקרים המפורטים כאן, מחויבים הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוכים. הצדדים זכאים גם לליווי של עורך דין ולהשתתפות בשכר טרחה של המגשר. אלה מקרי הסכסוך שנדרשים להגיש את בקשת היישוב:

• סכסוך בענייני נישואין וגירושין.
• סכסוך על רקע יחסי ממון, למעט דיני ירושה.
• תשלומי מזונות.
• סכסוך בענייני ילדים, מלבד החזרת ילדים חטופים.
• אי הסכמה על רקע שאלת ההורות של הילדים.

שלבי הליך הבקשה ליישוב סכסוך

הליך הבקשה ליישוב סכסוכים כולל כמה שלבים.

שלב 1:  הגשת הבקשה – טופס בקשה ליישוב סכסוך מוגש למזכירות בית הדין הרבני או מזכירות בית המשפט לענייני משפחה על ידי אחד הצדדים או עורך הדין. עלות הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של 100 שקלים.

שלב 2:  הצדדים המסוכסכים מוזמנים לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע הנמצאת ליד הערכאה המשפטית. חשוב להבין כי הסיוע עצמו ניתן בחינם, אך הצדדים מחויבים להגיע לפגישות. את כל הפגישות מקיימים בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה. מטרות הפגישות הן להעניק לצדדים המסוכסכים את כל המידע האפשרי על הדרכים לפתרון הסכסוך ולהכיר להם את אנשי המקצוע הפועלים בתחום. במהלך ארבע הפגישות תנסה יחידת הסיוע לעזור לבני הזוג להגיע להסכם באמצעים שונים: קיום מפגש נפרד עם בני הזוג, התייעצות עם אדם שיכול לסייע בפתרון הסכסוך ועוד.

שלב 3:  בתוך 10 ימים מסיום הפגישה האחרונה, על הצדדים להגיש טופס הודעה מיוחד שבו הם מעדכנים את הגורמים הרלוונטיים על המשך דרכי פעולה (גישור, יישוב סכסוכים וכדומה). אם קיימת הסכמה בין בני הזוג, הם יכולים להגיש בקשה לערכאה המשפטית על סיום הסכסוך. אם אין הסכמה, הצד שהגיש את בקשת יישוב הסכסוכים רשאי להגיש תובענה בתוך 15 ימים מסיום התקופה של עיכוב ההליכים. אם הבקשה אינה מוגשת, הצד השני הוא זה שרשאי להגיש את התביעה.

שינויים בתהליך עיכוב הליכים

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, על שני הצדדים נאסר להגיש בקשות לערכאות משפטיות, כפי שצוין לעיל. עם זאת, במקרים דחופים ניתן להגיש בקשות לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה:

• אם לא נקבעו הסדרי מזונות בתקופה שבה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוכים.
• אם יש חשש לעיקול או שהופעל נגד אחד הצדדים צו יציאה מארץ.
• אם קיים צורך לבצע פעולה רפואית דחופה בקטינים.
• אם יש בקשה להוצאת דרכון עבור הקטין לצורך מטרות חינוכיות.
• אם קיים חשש שההמתנה לפגישת יישוב הסכסוך הראשונה תפגע ביחס הקטין לאחד הצדדים.

ישנם מקרים שבהם ניתן לבקש בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, דוגמת העברת ילד למסגרת חינוכית, טיפול פסיכולוגי בקטין, הופעת סכסוך חדש, סעד דחוף בענייני מזונות או הסדרי קשרים עם ילדים, אחד הצדדים מתגורר בחו"ל, הגשת תובענה על רקע אלימות, אם אחד הצדדים אסיר נמצא בהליך פשיטת רגל או אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.

כמו כן, קיימים מקרים שבהם יש צורך להאריך את תקופת עיכוב ההליכים. לדוגמה, במצב בו הפגישות עם יחידות הסיוע בוטלו בתום לב, אחד הצדדים אינו יכול להשתתף בפגישות בעקבות מחלה או במקרה שבו אחד הצדדים שהה בחו"ל בתקופת הפגישות.

המצב הקודם

תביעת גירושין בין בני זוג

תביעות גירושין נכנסות לתמונה כאשר ברור לבני הזוג כי את המחלוקות ביניהם הם לא יכולים לפתור בדרך אחרת, דוגמת הסכם גירושין המוסכם על כל אחד מהצדדים. תחת זאת, הם מעבירים את הכדור לשדה המשחק המשפטי, כאשר לאחר הגשת תביעת הגירושין ידונו הגורמים הרלוונטיים בכל הסוגיות המרכיבות מקרה גירושין: חלוקת רכוש, דמי מזונות, משמורת ילדים, הסדרי שהות וכיוצא בזה.

את התביעה יכול להגיש כל אחד מבני הזוג, אפילו בלי הסכמת האחר, כאשר הליך פתיחת תיק התביעה כולל מילוי טופס רלוונטי ובו פרטי כל אחד מבני הזוג, פרטי התביעה, העילה לגירושין, הגורמים המסייעים (עורכי דין, טוענים רבניים) ועוד.

נישואין בישראל הם נושא מורכב

תביעת גירושין היא למעשה ההודאה של בני הזוג שאינם יכולים לפתור את המחלוקות ביניהם בדרך אחרת, כאשר הם מעוניינים שהערכאות המשפטיות – בית הדין הרבני מצד אחד ובית הדין לענייני משפחה מהצד האחר – הם שיחליטו עבורם, על פי לשון החוק ומאפייני המקרה הספציפיים. מבחינה מעשית, הגורם אליו פונה אחד מבני הזוג ראשונה הוא שידון בלעדית במקרה המשפטי, מה שידוע בעגה המשפטית בתור "מירוץ הסמכויות". במסגרת ה"מירוץ", מנסה כל אחד מבני הזוג להקדים את השני בהגשת התביעה, בערכאה שהוא רואה לנכון, מתוך שאיפה שעצם הפנייה למוסד הספציפי במועד הספציפי תשפר את נקודת הפתיחה שלו.

תביעות הגירושין – תחום משפטי

למרות שבתחום המשפטי יש הרבה מאד שטח אפור, ולא רק שחור ולבן, הדעה הרווחת בקרב רבים היא שכל מוסד שיפוטי נוקט במדיניות שונה במקרה של תביעות גירושין. על פי התפיסה הזו, בית הדין הרבני, המתבסס על המשפט העברי הדתי, פוסק לרוב לטובתו של הגבר. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי תפיסה חילונית יותר, המעניקה משקל רב לבת הזוג, או לכל הפחות דוגלת באיזון מוחלט. האבחנה הזו אינה דיכוטומית, כאשר בכל מקרה אין להסיק כי עצם הפנייה לגורם המשפטי הספציפי תצליח הבטחה או כישלון במקרה. בתחום דיני המשפחה, כמו בתחום דיני המשפחה, כל מקרה נשקל לגופו.

מוסדות המשפט

בין המוסדות המשפטיים השונים יש הרבה קווי דמיון, אך גם מספר נקודות שוני. חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, יש לבית הדין הרבני סמכות בלעדית. בנוסף, קובע החוק, כי יחד עם תביעת גירושין שהוגשה בבית הדין הרבני ניתן לכרוך גם עניינים ממוניים. עניינים אלה ניתן להביא גם בפני בית משפט לדיני משפחה, השופט לפי החוק הישראלי ולא על פי ההלכה, ולעתים ניתן למנוע את כל ההתדיינות בבתי הדין והמשפט באמצעות הסכמי גירושין, שיהיו הוגנים יותר עבור שני בני הזוג.

כדי להבטיח כי נשמרות הזכויות שלכם בעת תביעות גירושין או לגבש הסכמי גירושין, יש לפנות אל עורך דין גירושין המומחה בתחום.