- חלקו של בן הזוג בירושה
- הסכם בין יורשים
- ניהול עיזבון
- מזונות מן העיזבון
- יורש אחר יורש
- גישור בירושה
- הרשם לענייני ירושה
- חובות העיזבון
- דיני ירושה בהקשר ידועים בציבור
- יורש במקום יורש
- שניים שמתו כאחד
- יורשים על פי דין
- חובות של נפטר
- הסתלקות מירושה
- משיכת כספים מחשבון נפטר
- תכנון ירושה
- ירושה או מתנה בחיים
- התיישנות ירושה
- ירושה לקטין
- כספי ירושה בגירושין
- דיני ירושה למאומצים
- הסכם חלוקת עיזבון
שניים שמתו כאחד
חוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע את המונח "שניים שמתו כאחד" ומגדיר כיצד יש להתנהל מבחינה משפטית בכל מקרה מן הסוג הזה. סעיף זה רלוונטי כאשר שני בני זוג נפטרים ולא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה.
הקושי הנפשי, המורכבות הבירוקרטית ובעיקר ההתנהלות מול גורמים חיצוניים מקשה על בני משפחה לממש את הזכויות של נפטרים, ולכן מומלץ לפנות אל עורך דין מוקדם ככל האפשר. אנו במשרד עו"ד דרור גלמן מתמחים בדיני ירושה ויכולים לחסוך עבורכם את עוגמת הנפש.
ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה.
נוסח החוק
הזכויות בעזבון נקבעות לפי שלושה כללים המחייבים התייחסות של עורך דין. על פי החוק מתבצעת הבחנה בין יורש-ודאי לבין יורש-ספק. יורש-ודאי הוא מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה. לעומת זאת, יורש-ספק הוא מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.
הכלל הראשון הקובע את הזכויות בעזבון במקרה "שניים שמתו כאחד" הוא מתן קדימות ליורש-ודאי. אם אחד מהתובעים של זכויות העזבון מוגדר יורש-ודאי והשני יורש-ספק, יש להעדיף את התובע שהוא יורש-ודאי. שנית, אם שני התובעים הם יורשי-ספק, החוק קובע העדפה לתובע שהוא בן זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים. שלישית, החוק מציין כי יש לחלק את העזבון בין תובעים אחרים באותה דרגת עדיפות לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין, כל עוד אין צוואה המורה אחרת.
המונח "שניים שמתו כאחד" מופיע בסעיפים 9 ו- 10 לחוק הירושות, ומתייחס' כאמור, למקרים נדירים יחסית בהם לא ניתן לדעת מי נפטר ראשון. דוגמאות לכך מהווים אסונות ותאונות בהם נהרגו שניים או מספר אנשים באותה עת, ולא ניתן לדעת בדיוק את סדר הפטירה. ואולם, הסעיפים נוגעים למעשה לכל מקרה שהסדר אינו ידוע, וגם אם הפטירות התרחשו במועדים שונים.
מה קובע חוק הירושה
ראשית על מנת להבין את האמור בסעיפים 9 ו- 10 יש להבין את ההבדלה שבין "יורש ודאי" ל- "יורש ספק". הראשון הוא אדם שהיה זכאי לרשת את העיזבון בכל מקרה, ללא קשר לסדר הפטירה, ואילו השני היה זכאי לחלק בעיזבון רק אם אדם זה או אחר נפטר לפני השני. בהתאם לכך, הוראות החוק קובעות את התנאים הבאים לחלוקת עיזבון במקרה של "שניים שמתו כאחד":
- תינתן עדיפות בעיזבון למי שהינו יורש ודאי על פני כל אדם אחר שהינו יורש ספק.
- אם כל התובעים הינם יורשי ספק תינתן עדיפות בחלוקת העיזבון לקרוב או בן זוג של מי שעיזבונו מחולק.
- אם ישנם תובעים המצויים באותה מדרגת עדיפות, הרי שהעיזבון יחולק בהתאם לקביעות החוק הנוגעות לירושה על פי דין.
זאת בהנחה שלא קיימת צוואה בה קיימות הוראות אחרות. במידה שקיימת צוואה שאינה מתייחסת באופן מלא לכל חלקי העיזבון, יחולקו הנכסים והכספים בהתאם לתנאים האמורים לעיל.
כאשר לא ברור מי מהם נפטר תחילה. מבחינה חוקית, ישנה התייחסות למקרה במסגרת סעיף 9 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, על פיו התרחיש המקובל הוא "מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעיזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה":
1. "היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש ודאי" – לעניין זה, יורש-ודאי הוא אדם שהיה יורש את הירושה בין אם האחד ובין אם האחר נפטר תחילה, בעוד שיורש-ספק היה יורש אותם רק אם אחד מהם מת תחילה.
2. "היה אחד התובעים יורשי ספק, עדיף התובע שהוא בן זוגו או קרובו של המוריש שאת עיזבונו מחלקים".
3. "בין התובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין".
מבחינה מעשית, במצב נתון מגדיר חוק הירושה הישראלי כי העיזבון מגיע לקרוביו של בן הזוג אשר נפטר במועד מאוחר יותר, אפילו אם ישנו פער של מספר דקות בלבד במועד הפטירה.
על המורכבות והמחלוקות שבבסיס החוק
הנוסח של "שניים שמתו כאחד" נועד לספק מענה במקרים דוגמת של מוות משותף בתאונת דרכים, פיגוע וכיוצא בזה, אשר למרבה הצער נפוצים. גם בתרחישים שבני הזוג נפטרו בנפרד, אך לא ברור מועד הפטירה הספציפי (תקופת השואה, למשל), עשוי הוא לשחק תפקיד. יש לציין שלפני ניסוחו ואישורו של החוק היה נבחן כל מקרה במסגרת "חקיקה שיפוטית", אשר המקור לה הוא דיני המשפט העברי הקדומים. לפיהם, אגב, העדיפות ניתנה ליורשיו של הנפטר שהיה צעיר יותר בגילו.
עם זאת, גם בהינתן החוק ברורה המורכבות בכל מקרה העונה לתנאים האלה, מה שמסביר מחלוקות שהגיעו אל בין כתלי בתי המשפט השונים. ישנם מספר תקדימים חשובים בהם החוק התגשם הלכה למעשה: לפני מספר שנים, לראיה, נהרגו בתאונת דרכים בצרפת שני בני זוג שטיילו יחדיו. הדבר הביא לפתיחת סכסוך בין הוריהם על חסכונותיהם של המנוחים, כאשר השאלה המרכזית ששימשה לצורך זה היא מועד הפטירה המדויק של כל אחד מהם. בסופו של דבר, נקבע כי הוריה של האישה יקבלו את מרבית הכספים, ולו מכיוון שבעלה נפטר כעשר דקות קודם לכן.
מקרה חשוב אחר היה פטירתם של ניצולי שואה בפיגוע במהלך בנתניה בשנת 2002. בני הזוג לא הותירו יורשים מקרבה ראשונה (על פי חוק הירושה, אלו הם אנשים להם קשר דם לנפטר). במקרה האמור החליט בית המשפט כי המדינה תקבל מחצית מירושת בני הזוג. המחצית השנייה הועברה לקרובי בני הזוג, לאחר שאלה ערערו על ההחלטה הראשונית של בית המשפט.
הקשיים העולים מתוך ניסוח החוק
כדאי להתעכב על הבעייתיות הקונקרטית העולה מתוך סעיפי "שניים שמתו כאחד". כפי שמראה הניסיון של עורכי הדין במשרד דרור גלמן, לא תמיד קל לדעת בצורה חד משמעית מי מהיורשים הוא יורש-ודאי ומי יורש-ספק. לעיתים קרובות נוצרים חיכוכים בתוך המשפחה ובהיעדר צוואה קשה להגיע לתמימות דעים. רק באמצעות הישענות על פסקי דין תקדימיים, ניסיון העבר ובעיקר היכרות אינטימית עם סעיפי חוק הירושה אפשר להתגבר על עיכובים מן הסוג הזה.
יתרה על כך, המחוקק מגדיר את היורשים באופן פשטני ומקשה על בדיקה עצמאית. הגדרת המחוקק עבור "יורש-ספק" לדוגמא אינה מבחינה בין סוגים שונים של יורשי ספק. חוסר איזון זה עולה גם במקרים נוספים, כמו לדוגמא בעת חלוקה של עזבון וירושה בין יורש ודאי לבין יורש ספק. אפילו הוראות סעיף 10 בנוגע ליורשים מבני המשפחה אינה מגבילה את זכאותם זו בכל תנאי. חשוב לציין כי הוראות החוק במקרה "שניים שמתו כאחד" תקפות גם אם ברור שחלפה תקופה בין הפטירות, אולם לא ידוע הסדר. עובדה זו הופכת את המצב לשכיח ונפוץ הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב.
על כן, יש להעלות טיעונים נכונים המבוססים על פסיקות קודמות, בהם מוכחת טענתו של יורש לזכות בעיזבון. כאמור, רק עורכי דין לדיני משפחה בעלי ניסיון בתחום מסוגלים לתת מענה הולם למקרים אלו.
חשיבות של עורך דין
ירושות ועיזבונות עשויים לעורר אמוציות וסכסוכים גם במשפחות המתנהלות בדרך כלל על מי מנוחות. על אחת כמה וכמה הדבר נכון כשמדובר במשפחות המסוכסכות זה מכבר, ובמקרים של "שניים שמתו כאחד" שכן הדברים נתונים לפרשנויות מגוונות. למעשה, לאורך השנים ניתנו פסיקות שונות שדרשו מבית המשפט התייחסות יצירתית, ועורך דין הבקיא בתקדימים אלו עשוי לתת ללקוחותיו יתרון משמעותי. יתרה מכך, עורך דין הפועל ברגישות ובתבונה, ואינו מצוי בתוך מעגל ההאשמות והכעסים, מסוגל להעלות פתרונות חסכוניים, יעילים וקצרים יותר לפשרה המקובלת על כל הצדדים.
לסיכום, אנו במשרד עורכי דין דרור גלמן בקיאים בזכויותיכם סביב דיני ירושות. יש לנו את הניסיון הדרוש על מנת להבחין בין יורשים ולעזור לכם להגיע להסדר חוקי ומקובל.
יצירת קשר
תפריט ירושה
- עריכת צו ירושה
- חלקו של בן הזוג בירושה
- הסכם בין יורשים
- ניהול עיזבון
- מזונות מן העיזבון
- יורש אחר יורש
- גישור בירושה
- הרשם לענייני ירושה
- חובות העיזבון
- דיני ירושה בהקשר ידועים בציבור
- יורש במקום יורש
- שניים שמתו כאחד
- יורשים על פי דין
- חובות של נפטר
- הסתלקות מעיזבון
- משיכת כספים מחשבון נפטר
- תכנון ירושה
- ירושה או מתנה בחיים
- התיישנות ירושה
- ירושה לקטין
- כספי ירושה בגירושין
- דיני ירושה למאומצים
- הסכם חלוקת עיזבון
המלצות
[text-slider]