בין אם אתם עומדים בפני פתיחת תיק גירושין, ובין אם אתם עדיין בשלב ההתלבטות האם לפתוח תיק – כדאי להיות ערים לכל המשמעויות הכרוכות בפתיחת תיקי גירושין בישראל.

אנחנו שומעים לא מעט על המושג מרוץ סמכויות הקיים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני בכל הקשור לעניין פתיחת תיקי גירושין. למה הכוונה? בן זוג המעוניין לפתוח תיק גירושין יכול לבחור בין פתיחת תיק גירושין בבית דין רבני לבין פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה. מסתבר שמדובר בסוג של מרוץ בין שני בני הזוג, כשכל צד ירצה לפתוח ראשון תיק גירושין בערכאה המשפטית הרצויה לו.

המצב כיום

תביעת גירושין בין בני זוג

בני זוג המבקשים לפרק את התא המשפחתי ולהתגרש, צריכים לעבור תהליכים משפטיים שונים, וביניהם להגיש תביעת גירושין בין בני זוג. אבל לפני הכול, הדבר הראשון שנוהגים לעשות הוא לפתוח תיק בערכאה משפטית – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה – בהתאם למי שמגיש את התביעה ראשון. לצורך העניין, אם הבעל היה הראשון שפתח תיק בבית הדין הרבני, ערכאה זו תטפל במקרה של בני הזוג. כמו כן, על הבעל לכלול את נושא מזונות האישה והילדים, אחרת האישה תהיה זכאית להגיש בקשה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה.

עניין של הבדל

מי שמעוניין לפתוח תיק בבית הדין הרבני, צריך לשים לב לדרישותיו. כך, לא כל עילה לגירושין מתקבלת בערכאה זו, אלא אם מתקיים אחד מהדברים הבאים (ואפשר להוכיח זאת): מום באחד מבני הזוג, סירוב לקיום יחסי מין, קיומן של מחלות מידבקות, עקרות, ניאוף, בגידה, התמכרות לאלכוהול וסמים ועוד. בבית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, מגיש הבקשה אינו חייב להוכיח עילה לגירושין. הבדל נוסף בין שתי הערכאות הוא נושא חלוקת הרכוש. בית הדין הרבני מחלק את הרכוש בהתאם לצד שצבר הכי הרבה רכוש לזכותו, בעוד בית המשפט לענייני משפחה מחלק את הרכוש שווה בשווה. מעבר לכך, קיימת דרך קצרה יותר לסיים את הגירושין בחתימה על הסכם גירושין – ללא דיונים ארוכים בערכאות המשפטיות.

תביעות גירושין בין בני זוג: מתי מגיעים אליהן?

ניתן להגיש תביעות גירושין בין בני הזוג כאשר שני הצדדים אינם יכולים להגיע להסכמה ביניהם. את הגשת התביע יכול להגיש אחד מבני הזוג, ללא הסכמתו של האחר. על מנת להגיש את התביעה, יש צורך למלא טופס המפרט את עילת התביעה (רכוש, מזונות, הסדרי ראייה וכדומה), וכן הגורמים המסייעים בתהליך הגירושין.

ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה. 

משרדנו מכבד ומעניק שירות בהתאם לעדכון התעריף המינימאלי מטעם לשכת עורכי הדין.
עדכון זה מופיע באתר תחת "יעוץ משפטי" ותוכלו למצוא אותו גם באינטרנט בחיפוש מהיר.

יחס הערכאות המשפטיות לתביעות גירושין

במקרה של תביעות גירושין, המוסדות המשפטיים נוהגים לפעול בדרך שונה. בית הדין הרבני מבסס את פסיקותיו על המשפט העברי, ולכן נוטה לפסוק לטובת הגבר. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, הוא בית משפט חילוני הדוגל באיזון ושוויון בין המינים, ויכול לפסוק לטובת בת הזוג – בהתאם למקרה שהוגש לפניו.

בקשה להגשת יישוב סכסוכים לפני הכול

לפני שפותחים את תיק הגירושין או מגישים בקשה לתביעת גירושין, מחויבים הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוכים. נושאי הסכסוך המצריכים את הגשת הבקשה כוללים ענייני נישואין וגירושין, דמי מזונות, יחסי ממון (ללא דיני ירושות), החזרת ילדים (ללא ילדים חטופים) וסכסוכים על רקע שאלת ההורות.

על מנת להגיש את הבקשה, יש צורך למלא טופס לבד או באמצעות עורך דין, להגיש אותו לאחת מהערכאות המשפטיות ולשלם אגרת טרחה בשווי 100 שקלים. לאחר מכן, יזומנו הצדדים המסוכסכים ל-4 פגישות של יחידת הסיוע. פגישות אלה מועברות בחינם, אך הצדדים מחויבים להגיע במטרה לשמוע על הדרכים השונות שבהן ניתן ליישב את הסכסוך. בסיום הפגישות, בתוך 10 ימים מסיום הפגישה הראשונה על הצדדים להגיש הודעה ובה הם מפרטים את החלטתם על המשך התהליך. במקרה של הסכמה, מסיימים את הסכסוך בערכאה המשפטית. אם קיימת אי הסכמה, אחד הצדדים רשאי להגיש תובענה בתקופה שבתום 15 ימים מסיום עיכוב ההליכים.

לכמה זמן תקף עיכוב ההליכים?

כאשר מגישים בקשה ליישוב סכסוכים, חל עיכוב בערכאות המשפטיות ובני הזוג מונעים מלהגיש תביעות בתנאים האלה:

• לא עברה תקופה של 45 ימים (ניתן להאריך אותה עד 60 יום בלבד).
• בתוך 10 הימים שיש לצדדים להודיע על המשך ההליכים, הם מחליטים להמשיך בתהליך יישוב הסכסוכים.
• לא עברו 15 ימים מתום ההודעה.

במקרים דחופים ניתן להגיש תביעות לערכאות המשפטיות. דוגמאות למקרים אלה יכולות להיות אי קביעת הסדרי מזונות, טיפול רפואי דחוף של קטין, חשש לעיקול או יציאה מהארץ, הוצאת דרכון לקטין לצורכי חינוך, וכן במקרה שבו קיים חשש כי פגישת יישוב הסכסוך תפגע ביחס בין הקטין לאחד הצדדים.

קיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים

במקרים מסוימים ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים או להאריך אותה:

• הסיבות לקיצור עיכוב ההליכים: טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי בקטין, הגשת תביעה על רקע אלימות, אישה השוהה במקלט לנשים מוכות, העברת קטין למסגרת חינוכית אחרת, הופעתו של סכסוך חדש, סעד דחוף בעניינים כמו משמורת או מזונות, כאשר אחד הצדדים הוא אסיר או פושט רגל.
• הסיבות להארכת עיכוב התהליכים: מצב שבו פגישות הסיוע בוטלו שלא בכוונה, אחד הצדדים שוהה בחו"ל או אינו יכול להשתתף באחת מארבעת הפגישות עקב מחלה.

המצב הקודם

פתיחת תיק גירושין – "המרוץ הגדול"

לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות מקבילה לדון בסכסוכים בין בני זוג יהודיים, כולל סוגיות רכושם. לא לכולנו ברורה המשמעות של פתיחת תיק גירושין בבית דין רבני לעומת פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה. מסתבר, שלמיקום ואופן פתיחת הליך גירושין יכולה להיות השפעה על מהלך תהליך גירושין בבית משפט, ולעיתים על תוצאותיו לשני הצדדים.
מעבר לכך יש כמובן עוד פרמטרים שמשפיעים על ההחלטה היכן לפתוח תיק גירושין: יש אנשים שמעדיפים לעשות זאת בבית דין רבני מטעמי דת , ויש שמעדיפים לפתוח תיק גירושין בבית המשפט לענייני משפחה משום שההליך בערכאה זו נוח ו"ידידותי" יותר לפונה מבית דין רבני.
בכל מקרה, פתיחת תיק גירושין באחת משתי הערכאות משפיעה על המשך הליך הגירושין באופן משמעותי, והיא שמביאה לעתים את בני הזוג לאותו מרוץ בין שתי הערכאות. כל אחד מהצדדים ירצה לעצמו נקודת פתיחה טובה לתחילת ההתדיינות המשפטית בנושא ה-גירושים ולכן יבחר במוסד שמתאים לצרכיו והשקפת עולמו..

פתיחת תיק גירושין – לעיתוי יש משמעות גדולה

בכל הקשור לנושא פתיחת הליכי גירושין, מערכת המשפט מאפשרת לצד המקדים והפותח בהליכים ובהגשת תביעות לבחור את הערכאה המשפטית הרצויה לו. הערכאה המשפטית בה יתנהל ההליך תהיה זו אשר אליה הוגשה התביעה לראשונה כרונולוגית בזמן. כלומר אם צד אחד מגיש ביום א בבוקר בקשה לפתיחת תיק גירושים בבית הדין הרבני, ואילו צד ב הגיש בקשה זהה לאחר מספר שעות בבית המשפט לענייני משפחה – פנייתו של צד א' תתקבל כבית הדין המוסמך לניהול תיק הגירושין.

פתיחת תיקי גירושים בית הדין רבני או בית משפט לענייני משפחה

פתיחת תיק גירושין בבית דין רבני או בבית משפט לענייני משפחה היא הליך גורלי ובעל השלכות על התוצאה הסופית במשפט. אז מה עדיף? לכל ערכאה יתרונות וחסרונות, וכל אדם העומד בפני פתיחת חוזה גירושין צריך להתייעץ עם עורך דין גירושין מומחה, שיורה לו היכן עדיף לו לפתוח תיק גירושין. להלן פירוט האלמנטים המשמעותיים בשתי הערכאות:

1. לכרוך הכל

במידה ואחד הצדדים, לצורך העניין – הבעל, פתח ראשון תיק גירושים בבית הדין הרבני – יהיה עליו לכרוך גם את נושא מזונות הילדים ו/או מזונות אישה או/ו רכוש. אם לא ייעשה כך, תוכל האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולהגיש תביעה למזונות ילדים, מזונות אישה ותביעת רכוש. אם הבעל כרך את הנושאים הנ"ל, הוא "זכה במרוץ" וכל הטיפול בהליך הגירושין ייעשה בבית הדין הרבני. כלומר, הגשת תביעה בבית דין רבני מורכבת, ולא תמיד תזכה את המגיש בזכייה במרוץ. עליו לכרוך נושאים נוספים כדי שהתביעה לא תוכל לעבור לבית המשפט לענייני משפחה.

אם תביעת הגירושין אינה עומדת באחד מהקריטריונים האלו, הסמכות לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין תהיה רק לבית המשפט לענייני משפחה, גם אם התביעה בבית הדין הרבני הוגשה קודם לכן.

כמו כן, מזונות ילדים נידונים בכל מקרה בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני, אלא אם כן, שני הצדדים הסכימו להתדיין בנושא בבית הדין הרבני.

2. רוצה להתגרש – תוכיח! פתיחת תיק גירושין

פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני מחייבת העלאת טענות המהוות עילה לגירושין ויש להוכיח אותן. כלומר, גבר או אישה, המעוניינים לפתוח תיק גירושין כנגד בן הזוג השני, צריכים להעלות טענות המהוות עילת גירושין ולהביא ראיות מספיקות לביסוס אותן עילות גירושין. עילות גירושין המתקבלות בבי דין רבני הן: מום, מחלות מדבקות, סירוב לקיום יחסי מין, התמכרויות לאלכוהול ו/או לסמים, אימפוטנציה, עקרות, אלימות, טענת "מאיס עליי", ניאוף (בגידה), עובר/ת על הדת ומורדת. לעומת זאת, פתיחת הסכם גירושים בבית משפט לענייני משפחה אינה מחייבת עילות והוכחות, ובכך מקלה על מגיש הבקשה.

3. ומה עם הרכוש?

חוק יחסי ממון חל גם על בתי הדין הרבניים, אבל למרות זאת, בתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק בסוגיות רכוש באופן שונה מבתי המשפט לענייני משפחה. במקרים רבים, רכוש הרשום על שם אחד הצדדים יישאר בבעלותו, גם אם נצבר במהלך הנישואין ולא יחולק בין השניים. כלומר, אם למשל, האישה היא זו שצברה על שמה זכויות רכוש בעלות שווי גבוה יותר משל בעלה – היא תקבל את כל רכושה במידה והתיק נדון בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, בבית המשפט ל-ענייני משפחה תקף החוק שמחלק את הרכוש שנצבר במהלך שנות הנישואין באופן שווה לשני בני הזוג.

הסכם גירושין – לברוח מהמירוץ המטורף!

ראינו שקיים מרוץ סמכויות בין שתי ערכאות משפטיות לגבי פתיחת תיקי גירושין. אין ספק, שרבים ממקרי הגירושין נידונים בערכאות אלה, אך אפשר גם אחרת. אפשר להגיע להסכם בין שני הצדדים ללא התדיינויות מתישות בבתי דין. הפתרון הוא הסכם גירושין. גירושין המסתיימים בהסכם מבטלים כל מחלוקת בין הצדדים, ומהווים צורה מכובדת ומהירה לסיום הקשר בין שני בני הזוג. הסכם גירושין הוא פשרה אליה הגיעו הצדדים לאחר משא ומתן. כדאי לדעת, כי הסכם גירושין ניתן לגבש גם לאחר שנפתח תיק גירושין והתקיימו דיונים משפטיים. הסכם גירושין יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כדי לתת לו תוקף של פסק דין.