יורשים על פי דין

סדר העדיפויות

הראשון בסדר יורשים על פי דין הוא מי שהיה בן זוגו של המוריש בזמן מותו. בן הזוג יורש את המטלטלין של הבית וחלק משאר העיזבון, על פי חישוב קרבתם המשפחתית של שאר יורשים על פי דין. שנית, חלוקת סדרי העדיפויות מתבצעת לפי ראשי האב אליהם משתייכים בני המשפחה. גם כאן ישנם כללים ברורים אליהם מחויבים המעורבים. ראשי האב מסודרים לפי סדר הזכייה לפי דין ולכן ילדים המוריש ונכדיו קודמים להורי המוריש ואחיו. כמו כן, הורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו. החוק אוסר על מעבר לראש האב הבא אם ישנם יורשים על פי דין בראש האב לפניו. לבסוף, סדר העדיפויות בתוך ראש אב מבטיח כי צאצאים זוכים בירושה רק אם ההורה נפטר.

כלומר,  סדר העדיפויות בזכויות על העיזבון נקבע על פי מעגלים של קרבה משפחתית, כאשר הראשון הינו בן הזוג של הנפטר, אחריו ילדיו וצאצאיהם (כלומר נכדיו), ולאחר מכן הורי הנפטר ולבסוף הוריהם (כלומר סבו או סבתו). העיקרון המנחה הוא שאם קיים קרוב משפחה ממעגל גבוה יותר, הרי שהוא יורש את העיזבון והשאר אינם זכאים לחלקים בו. יחד עם זאת, הדבר אינו תופס לגבי בן הזוג שחייב להתחלק עם שאר היורשים על פי קריטריונים מסוימים. מעבר לכך, במידה שלנפטר לא היו כל קרובי משפחה מהמעגלים הללו, הרי שתהיה המדינה ליורשת העיזבון.

קשה מאוד להתנהל סביב דיני ירושות ללא מעורבות של איש מקצוע כמו עורך דין. רק בעזרת עורך דין ניתן לנסח בצורה ברורה את סדר העדיפויות לפי ראשי אב. על פי הסדר הזה, ילדי המוריש קודמים להוריו של המוריש ולהורי הוריו של המוריש. על כל פנים, בתוך כל ראש אב מחולק העיזבון שווה בשווה.

יורשים על פי דין – חלוקה בין בן זוג לאחרים

כאמור, בן הזוג הנותר של הנפטר מצוי במעגל היורשים הגבוה ביותר, ולכן הוא יורש את כל המיטלטלין המהווים חלק מביתם המשותף וכן את כלי הרכב. מעבר לכך, כספים, נכסים וחלקים אחרים בעיזבון יתחלקו בהתאם למצבם של יורשים על פי דין אחרים. לדוגמא, אם לנפטר היו ילדים, נכדים או הורים בחיים, הרי שתתבצע חלוקה שווה של 50% בינם לבין בן הזוג הנותר. מאידך, אם היו לו רק אחים או סבים הרי שיקבל בן הזוג שני שלישים מהעיזבון והשאר יחולק בין האחרים. יחד עם זאת, במידה שבני הזוג היו נשואים או ידועים בציבור למעלה משלוש שנים, הרי שבמקרה האחרון זכאי בן הזוג לרשת את כל הדירה המשותפת. כאמור, החלק שאינו של בן הזוג יחולק בין היורשים האחרים בהתאם למעגלי הקרבה, כאשר קיומם של יורשים ממעגל גבוה מבטל את זכות הירושה של אנשים ממעגל נמוך יותר.

יורשים אחרים

חוק הירושה מטפל גם במקרים מיוחדים וספציפיים. לדוגמא, החוק קובע כי ידועים בציבור נהנים מזכויות הירושה המגיעות לנשואים, במידה שחלקו משק בית משותף וחיי משפחה, והנפטר לא היה נשוי לאדם אחר בעת פטירתו. כמו כן, החוק קובע כי זכויותיו של ילד מאומץ וצאצאיו זהות לזכויותיהם של קרובים ביולוגיים, אך אין להם זכויות בכל הנוגע לירושת קרובי משפחה אחרים של ההורה המאמץ. לבסוף, המדינה תוגדר בתור יורשת על פי דין במקרה בו לא הותיר הנפטר צוואה או קרובי משפחה בכלל, וביכולתה להעביר את הכספים כראות עיניה לתחומי מדע, רווחה, סיעוד ובריאות. כמו כן, ייתכן שיוחלט להעביר תשלומים לגורם או לאדם שתמכו במוריש לקראת מותו או שנתמכו על ידיו.

שאלות המחייבות התייחסות של עורך דין

נכסיו של מוריש עוברים לבעלות המדינה במידה ואין לו בני משפחה מבין כל אלו שצוינו. ילד מאומץ יורש את הוריו, אך אין חשיבות לעובדה שהוריו של ילד אינם נשואים ולכן קרבת הדם היא הקובעת. צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש זכאים גם הם לרשת אותו, כל עוד נולדו בתוך 300 ימים. לבסוף, הכללים אינם מבדילים בין גברים לנשים ובין ילד מחוץ לנישואין לבין ילד מנישואין. כפי שניתן להבין, קושיות אלו מעלות שאלות חשובות וגם לגביהן מומלץ לתאם פגישת ייעוץ עם עורך דין.