סוגי צוואות – מהי צוואה

ברמת ההגדרה, צוואה היא אמרה או ציווי אשר אדם מבקש שיתרחשו לאחר מותו, אם וכאשר. המשמעות העיקרית של כך, מבחינה משפטית, היא חלוקת הרכוש והנכסים שלו בין מספר יורשים פוטנציאליים: בני משפחה, בן או בת זוג, מכרים וכיוצא בזה. נקודת המוצא צריכה להיות שככל שהצוואה נעשית על פי החוק, ברורה יותר ואינה כוללת מקום לדו משמעות או לפרשנויות שונות, כך קטנים הסיכויים למחלוקות בין הצדדים השונים, מחלוקות שעלולות להיות מורכבות הן מבחינה מעשית והן מבחינה רגשית. החשיבות המכרעת של צוואות, והצורך להגדיר כללים מוגדרים ביחס אליהן, היא לניסוחו של חוק הירושה, תשכ"ה – 1965, המגדיר עד היום את חוקי המשחק בתחום. התייחסות מרכזית בסעיפיו השונים היא לארבעה סוגי צוואות שונים, כל אחת בעלת מאפיינים שונים בתכלית.

סוגי צוואות – צוואה בכתב יד

סוג הצוואה הראשון, צוואה בכתב יד, מנוסח בסעיף 19 של חוק הירושה. כפי שניתן להסיק משמה, זוהי צוואה אשר כתב האדם המצווה בכתב היד שלו, כאשר דרישות בסיסיות הן להוספת תאריך על גבי הצוואה והן חתימה בכתב ידו. יש להדגיש כי החוק בישראל לא דורש נוכחות של עדים או גורם מקצועי (עורך דין) כדי שצוואה בכתב תהפוך לתקפה.

ועדיין, הסיכון העיקרי כאן נובע מהעובדה הזו בדיוק, לפיה הצוואה לא נכתבת בעזרת ולא נבדקת על ידי עורך דין הבקיא באופן בו יש לעשות זאת. צוואה שלא נכתבת על פי הכללים שהוגדרו מעלה עלולה להפוך לבלתי תקפה בעליל.

צוואה בעדים

צוואה בעדים היא צוואה נוספת הנעשית בכתב, אלא שכאן נדרשת חתימתם של שני עדים, שיאשרו בעצם החתימה שהמוריש הצהיר על הצוואה וחתם עליה. סוגי צוואות מסוג זה, המנוסחת בסעיף 20 של חוק הירושה, נחשבת לנפוצה ביותר כיום, כאשר בחלק הארי של המקרים היא נעשית בעזרתו של עורך דין, שמבטיח שניסוח הצוואה יהיה באופן ברור, כמו גם שההליך ייעשה על פי חוק.

גם המסמך הזה צריך לכלול בתוכו, מעבר לחתימות העדים, את התאריך וחתימתו של האדם המצווה, כאשר מהעדים עצמם נדרש למלא מספר תנאים: הם צריכים להיות בוגרים (מעל גיל 18), כשירים על פי חוק לבצע פעולות משפטיות וכן להיות ללא כל זיקה למקרה הצוואה הספציפי. בני משפחתו של המוריש, לדוגמא, לא יכולים לשמש עדים, ומסיבות ברורות.

צוואה בפני רשות

סעיף 22 לחוק הירושה מגדיר גורמים שונים אשר ניתן לערוך את הצוואה בנוכחותם, כאשר המדובר מבחינה מעשית על שופט, רשם של בתי המשפט, רשם לענייני ירושה, חבר מן המניין בבית דין דתי או נוטריון. צוואה בפני רשות יכולה להיות הן בכתב והן בעל פה, כאשר תפקידה של הרשות הוא לרשום את דבריו במלואם ולהקריאם בפני המצווה. בנוסף, תפקידה של הרשות הוא להכין פרוטוקול המפרט את כל הנתונים של הצוואה, בין אם פרטי האדם המוריש, התאריך, הגוף בפניו הובאה הצוואה ואף תוכנה של הצוואה.

צוואה בעל פה

הסוג הרביעי והאחרון של סוגי צוואות הוא צוואה בעל פה, המכונה גם צוואת "שכיב מרע". הצוואה מנוסה בסעיף 23 לחוק הירושה ומאפשרת למצווה לומר את דבר הצוואה בעל פה, בפני שני עדים. תפקידם של העדים, שגם הם צריכים לעמוד בתנאים שהובאו בסוג השני של הצוואה,  לבצע רישום של זכרון הדברים ולהפקיד את המסמך אצל הרשם לענייני ירושה.

סוגי צוואות מהסוג הזה מיועדת למקרים בהם האדם ניצב אל מול המוות, ולכן סביר שלא יוכל לערוך צוואה בדרכים אחרות: חשוב לשים לב שייתכן מצב של סכנה אובייקטיבית (סיכון מיידי למוות), אם כי גם תחושה סובייקטיבית של האדם עשויה לאפשר עריכת צוואה מהסוג הזה. בכל מקרה, כאשר עובר פרק זמן של חודש ימים מבלי שהאדם נפטר, הצוואה הופכת לבלתי תקפה. כמובן שחשוב שההפקדה של זכרון הדברים על ידי העדים תיעשה קרוב ככל האפשר למועד הצוואה.

סוגי צוואות – ההמלצה היחידה: להיעזר בעורך דין

בין אם החוק מחייב זאת ובין אם לא, מומלץ מאד שלא לוותר על שירותיו של עורך דין בעת עריכת הצוואה. עורך הדין, מטבע הדברים, צריך להיות בקיא בכל ההיבטים של התחום, מה שמשאיר בשדה המשחק בעיקר כאלה המתמחים בדיני משפחה וירושה. הסיוע של עורך הדין הופך להכרחי על רקע העובדה שפגמים מהותיים בצוואה עלולים להביא לכך שלא ניתן יהיה לקיים אותה כלל וכלל, מה שיביא לחלוקת רכוש של האדם המנוח על פי דיני הירושה הנהוגים כיום בישראל – חלוקה שאינה תמיד הוגנת עבור הצדדים המעורבים, וחשוב לא פחות – חלוקה שלא תמיד מבטאת את הרצון האמיתי של האדם המנוח